<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רל"ו</h1>
<h2>דף יט:</h2>
ואין נותנין הפת לתנור. השהייה היא. דהא אמרי' בפר' כירה דתרוייהו תננהו לשהות תנינא ולא חררה על גבי גחלים אלא שיקרמו פניה כו'. ואי קשיא הא אמרי' חייתא שפיר דמי ולמה אמרי' משלשלין את הפסח דטעמא דבני חבורה זריזין הן. ובקרא חייא לא (התירנו) התרנו אלא משום דקשי ליה זיקא. ובפת צריך קרימת פנים ובבצל ובביצה שיצולו כולן. תריץ כל אלו אינם בקדרה ואפי' כשהן חיין עם חשיכה דעתו לאוכלם בלילה ולא להשהות' עד למחר ונוחים הם להתבשל משום הכי אתי לחתויי.
